חדשות

מחקר ישראלי איתר גן העשוי להסביר הבדלים מגדריים באוטיזם ובאלצהיימר

מחקר שהובל על ידי פרופ' אילנה גוזס מאוני' תל-אביב מצא, כי הגן ADNP משפיע על גנים הקשורים לאלצהיימר ולאוטיזם בצורה שונה בנשים ובגברים, מה שעשוי להסביר את ההבדלים המגדריים בתחלואה בהן

מוח (איור אילוסטרציה)
מוח (איור אילוסטרציה)

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב ופורסם השבוע בכתב העת Translational Psychiatry גילה, כי הגן ADNP החיוני להתפתחות המוח משפיע באופן שונה על מוחותיהם של בנים ובנות.

החוקרים מצאו כי הבקרה שמפעיל גן זה על שני גנים אחרים - שאחד מהם קשור לסוג מסוים של אוטיזם והשני מוכר כגורם הסיכון העיקרי למחלת אלצהיימר - שונה בזכרים ובנקבות.

פרופ' אילנה גוזס: "המחקר שלנו מדגיש את ההבדלים הנוירולוגיים שבין גברים לנשים, ואת הצורך לבחון בנפרד את תגובותיהם... בעיקר בניסויים קליניים"

החוקרים מעריכים, כי ייתכן שזוהי תחילת הדרך להבנת שתי סוגיות מטרידות, המעסיקות רופאים וחוקרים בכל העולם: מדוע בנים לוקים באוטיזם בשיעור גבוה כדי פי שלושה מבנות, ומדוע שיעור הנשים בקרב חולי האלצהיימר גבוה מזה שבקרב הגברים.

המחקר נערך על ידי קבוצה בראשות פרופסור אילנה גוזס, העוסקת בחקר גורמי גידול ומנהלת המעבדה לנוירו-אנדוקרינולוגיה מולקולרית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרופסור גוזס גם חברת סגל בחקר המוח.

פרופסור גוזס הסבירה אתמול: "מדובר בקצה חוט חשוב בדרך לפיענוח המנגנונים הגורמים לפתולוגיות במוח בכלל, ולהבדלים שבין המינים, בפרט. אנו מאמינים כי הממצאים והמחקרים שיבואו בעקבותיהם, עשויים לסלול דרך לפיתוח תרופות שיסייעו למיליונים רבים בכל העולם".

"לפני כ-15 שנה", הוסיפה פרופסר גוזס, "גילינו במעבדה שלי גן חדש - ADNP - שאחראי על ייצורו של החלבון שאף הוא נקרא ADNP, שהוא חיוני להתפתחות המוח אצל העובר. בהמשך נמצא, כי ל-ADNP ביטוי משמעותי באזור ההיפוקמפוס של המוח, הקשור באופן הדוק לכישורי זיכרון ולמידה.

"מחקרים נוספים העלו, כי ה-ADNP אחראי, בין היתר, על בקרה על שני גנים אחרים המתבטאים אף הם בהיפוקמפוס: הגן הנחשב כגורם לסיכון עיקרי לאלצהיימר, וגן מרכזי שנמצא קשור ישירות לסוג מסוים של אוטיזם. עם זאת, חשוב לציין: קיים מכלול גדול של גנים-חלבונים המבקרים את ספקטרום האוטיזם ואת מחלת אלצהיימר".

במחקר האחרון החליט הצוות של פרופסור גוזס לבדק אם קיים הבדל בין המוח הנקבי למוח הזכרי, בכל הנוגע לנוכחותו ולהשפעתו של ה-ADNP, והאם הבדלים אלו עשויים להסביר את הפער בין המינים בנטייה לאלצהיימר ולאוטיזם.

"בדקנו מודלים של עכברים", סיפרה פרופ' גוזס, "וכבר בתחילת המחקר מצאנו שבהיפוקמפוס של עכברים בריאים יש כמות גדולה יותר של החלבון ADNP בהשוואה לנקבות. כשבדקנו מוחות של בני אדם בניתוחים שלאחר המוות, הגענו לממצאים דומים".

בהמשך בחנו החוקרים את השפעת ה-ADNP בהיפוקמפוס על שני הגנים החשובים שהוא מבקר. הממצאים הראו, שחסר ב-ADNP גורם לביטוי גבוה יותר של הגן לאלצהיימר אצל נקבות, ולעומת זאת, מגביר את ביטויו של הגן הקשור לאוטיזם אצל זכרים. "המסקנה: ייתכן בהחלט שהגן ADNP הוא אחד הגורמים להבדלים הידועים בין המינים בנטייה לשתי ההפרעות", הדגישה פרופסור גוזס.

כדי להבין טוב יותר את השפעת ה-ADNP על שני המינים, בדקו החוקרים גם את התנהגות העכברים. בשיטות של הנדסה גנטית יצרו החוקרים עכברים עם חסר ב-ADNP, וחשפו אותם למגוון משימות קוגניטיביות ומצבים חברתיים.

המחקר העלה, שהחסר באותו גן אכן משפיע באופן שונה על תפקודם והתנהגותם של זכרים ונקבות. אצל הזכרים נצפתה פגיעה קשה יותר - בעיקר ביכולות למידה, זיכרון וזיכרון חברתי ("הם גם התקשו לזהות עצמים חדשים ועכברים אחרים"). הנקבות, לעומת זאת, הראו רק פגיעה מסוימת בזיכרון החברתי, בהשוואה לנקבות עם ביטוי תקין של ADNP. "עצם הפגיעה בזיכרון החברתי, אצל שני המינים, מרמזת על קשר אפשרי בין החסר ב-ADNP לאוטיזם", אמרה פרופסור גוזס.

"המחקר שלנו מדגיש את ההבדלים הנוירולוגיים שבין גברים לנשים, ואת הצורך לבחון בנפרד את תגובותיהם של שני המינים - בעיקר בניסויים קליניים בהם בודקים את יעילותן של תרופות חדשניות. בעקבות הממצאים הללו נמשיך לחקור את המנגנונים המוחיים הגורמים להבדלים הנ"ל. אנחנו מאמינים שגילינו מפתח חשוב, שעשוי להניח תשתית לפיתוח טיפולים יעילים בעתיד".

לדיווח על המחקר בכתב העת לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  גנים,  ADNP,  פרופ' אילנה גוזס,  אוניברסיטת תל אביב,  אוטיזם,  אלצהיימר,  רפואה מגדרית
תגובות