חדשות

מחקר ישראלי-גרמני איתר וריאנטים גנטיים הקשורים להפרעה דו-קוטבית

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון וממוסדות מחקר בגרמניה מצאו לראשונה, כי שינויים בנתיבים הגנטיים המווסתים את התפתחות תאי העצב אצל העובר - המייצרים דופמין וסרטונין - קשורים להפרעה דו-קוטבית

גנטיקה, ריצוף דנ"א (צילום: אילוסטרציה)

מחקר משותף לחוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע, ממכון "מקס פלאנק" לפסיכיאטריה בגרמניה ומאוניברסיטת "לודוויג מקסמיליאן" במינכן מצא, כי יש "מקור עוברי" לתנודות במצבי רוח אצל בני אדם הסובלים מהפרעה דו-קוטבית.

הדיווח על הממצאים פורסם בראשונה בגרסה המקוונת של כתב העת Neuropsychopharmacology. אוניברסיטת בן גוריון מסרה, כי עתה מוצגים הממצאים בכמה כנסים בינלאומיים.

החוקר מישראל הוא ד"ר קלוד ברודסקי, ראש המעבדה לנוירו-גנטיקה התפתחותית והתנהגותית וחוקר במרכז לחקר העצב באוניברסיטה בבאר-שבע.

קו מוטנטי במודל עכבר הראה תנודות בהתנהגויות שונות הכוללות פעילות-יתר, חרדה, אגרסיביות וגם חברותיות, כפי שמוכר בהפרעה דו-קוטבית

ד"ר ברודסקי מסר, כי היעילות של התרופות המשמשות כיום לטיפול בהפרעה דו-קוטבית נמוכה באופן שאינו מקובל, ואינו הולם את המצופה בתחילת המאה ה-21. בעשורים האחרונים לא הוצגה אף שיטה חדשה לטיפול במחלה הנפוצה וההרסנית הזאת, ציין.

אחת הסיבות לכך, הסביר, היא חוסר הבנה של היסודות הנוירו-ביולוגיים של התנודות החלות במצב הרוח, שהן סימן ההיכר של הפרעה דו-קוטבית, וכן המחסור במודלים חיים ראויים לשם מחקר.

מתוך ניתוח DNA של אלפי נבדקים בריאים וחולים גילה צוות המחקר, כי שינויים בנתיבים הגנטיים המווסתים את ההתפתחות של תאי העצב אצל העובר – התאים המייצרים את הדופמין והסרטונין - קשורים להפרעה דו-קוטבית. קו מוטנטי (כפי שנתגלה במחקר על מודל מעבדה, עכבר) כזה, המווסת את הנתיבים הגנטיים הללו, הראה תנודות בהתנהגויות שונות הכוללות פעילות-יתר, חרדה, אגרסיביות וגם חברותיות, כפי שמוכר בהפרעה דו-קוטבית. שינויים התנהגותיים של המוטנט השתפרו באמצעות שימוש בתרופות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית.

"לראשונה, סיפקנו עתה תובנות בנוגע לגורמים לתנודות אנדוגניות במצבי הרוח", ציין עוד ד"ר ברודסקי. "יתר על כן, העובדה שתרופות ששימשו לטיפול בהפרעה דו-קוטבית שיפרו את השונות ההתנהגותית של המוטנטים מצביעה על כך שהחיות (ששימשו למחקר) יכולות לשמש מודל תקף, במיוחד כדי לזהות מטרות תרופתיות חדשות ולפתח שיטות חדשות לריפוי".

לתמצית המחקר המדעי לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  הפרעה דו-קוטבית,  אוניברסיטת בן גוריון,  גנטיקה,  ד"ר קלוד ברודסקי
תגובות