חדשות

האם מדובר באיבר חדש? התגלתה רקמת חיבור המקיפה חללים מלאי נוזל בגוף

"ייתכן שהרקמה המקשרת בין מערכת הדם למערכת הלימפה היא בולם זעזועים ועשויה להיות המפתח להבנת התפתחות גרורות סרטניות", ציינו החוקרים

בולמת זעזועים? רשת תלת מימדית עשויה קולגן ואלסטין ובתוכה נוזל

במחקר שהתפרסם בשבוע שעבר ב-Scientific Reports נטען כי נתגלה המבנה והתפרוסת של מרווח בין-רקמתי, Interstitium, שמהותו ותפקידו לא היו מוכרים עד כה באנטומיה של האדם. רקמת החיבור הזאת היא רשת תלת מימדית עשויה קולגן ואלסטין ובתוכה נוזל. היא מצויה בכל הגוף, בעומק של 70-60 מיקרומטר, בין שתי הריאות ובתוכן, בעור, במערכת העיכול ובעורקים וכנראה תפקידה לשמש כ"בולם זעזועים".

בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, שצוותו דיווח על התגלית, השתמשו בכמה תיאורים: "סדרה של חללים", "אוטוסטרדה של נוזל זורם" ו"תכונה שלא היתה ידועה עד כה באנטומיה האנושית".

בהודעה מטעם בית הספר נכתב שמחברי המחקר מתייחסים למערכת זו כאל "איבר בזכות עצמו". לא כל החוקרים מסכימים לאפיון ולהגדרה זאת. כמו כן הם גם מעלים שאלות והשגות לגבי תפקידה כפי שדווח בכתב העת המדעי.

פרופ' יהודה שינפלד, מהמרכז לחקר המחלות האוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא והעורך הראשי של "הרפואה" , מסר: "אני עדיין לא רואה את יישומה של התגלית הזאת ואת ההשלכות המעשיות שלה".

בצילומים של הרקמה במיקרוסקופ אלקטרוני חודר (TEM) נראו טיפות קולגן ותאים ארוכים ומתפתלים.

בדיווח על התגלית ציינו החוקרים כי הרקמה משמשת כנראה כשער לנוזלים הנכנסים למערכת הלימפה, ולכן עלולה להפיץ מחלות בתוך הגוף ולסייע בהתפתחות גרורות סרטניות. "מעולם לא הבנו את המנגנון של הדבר הזה", אמר ד"ר ניל תיז, פתולוג ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק ואחד ממחברי המאמר. "כעת אנחנו יכולים. אם אנו מבינים את המנגנון, נוכל למצוא דרכים להפריע לו. הדבר גם יסייע בהבנה טובה יותר לעניין הסרטן".

ערכת ממשק שלמה בין מערכת כלי הדם למערכת הלימפה

"ניו יורק טיימס" מסר כי המחקר החל ב–2014, כששני גסטרואנטרולוגים, ד"ר פטרוס בניאס וד"ר דיוויד קר-לוק, השתמשו במערכת דימות חדישה המאפשרת לבדוק את הרקמה ברמה המיקרוסקופית ובזמן אמת. הם בדקו זאת על מנת לבחון את צינור המרה של חולה בבית החולים מאונט סיני במנהטן, צילמו תמונות של חללים מלאים בנוזלים וביקשו מד"ר תיז הפתולוג לסייע להם בפענוח הממצאים.

יחד עם זאת, בדיווח נמסר כי ה-interstitium מצויה במחקר כבר שנים לא מעטות. לעתים קרובות רופאים שמתעניינים בה נוטלים דגימות שלה לבדיקה מתחת למיקרוסקופ, אולם התהליך ממוטט את הרשת ומתקבלת תמונה של רקמה סדוק וצפופה. "דגימה שלוקחים מהגוף מתרוקנת מהנוזל שבה ולכן היא משתנה לגמרי מבחינה מבנית", הסביר ד"ר בניאס.

עתה, טכנולוגיית הדימות החדישה יותר גילתה שמדובר ברשת מקיפה של רקמת חיבור "ולכן ראויה", כפי שהסביר בניאס, "להיחשב לאיבר". הוא מגדיר אותה "מערכת ממשק שלמה בין מערכת כלי הדם למערכת הלימפה".

מחקרים נוספים  ברקמת החיבור עשויים להוביל לחידושים בטיפול בסרטן, מסר ד"ר בניאס וציין כי במחקר היו מעורבים מומחים מתחומים שונים, ביניהם פתולוגים, מהנדסים ביו-רפואיים ואחרים.

נושאים קשורים:  Interstitium,  רקמת חיבור,  חדשות,  אנטומיה,  מחקרים
תגובות