• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר חגי מירון, מנהל היחידה לכירורגיית פה ולסתות ב"קפלן"

הוא פירק שעונים בילדותו, בתיכון כבר ידע שיהיה רופא והתאהב במבט ראשון בכירורגיה אורטוגנטית. ד"ר חגי מירון לא מפסיק לרוץ ומבקש לתקן את הדינמיקה המקולקלת לדבריו בין הרפואה הציבורית לפרטית בישראל

ד"ר חגי מירון, מנהל היחידה לכירורגיה של הפה והלסתות ב"קפלן"

"מגיל צעיר אהבתי לפרק מכשירים ושעונים ישנים מתוך סקרנות ולראות כיצד הם בנויים ועובדים מבפנים", מספר ד"ר חגי מירון, בן 43, תושב פתח תקוה, נשוי למירב, כירורגית כללית, ואב לשלושה בנים (2, 6, 9). "סקרנות זו גם קירבה אותי להכיר את המכונה המדהימה ביותר שנבנתה עד כה - גוף האדם. עוד משנות בית הספר התיכון היה לי ברור שבהמשך דרכי אגיע לתחום הרפואי".

וכך היה: ד"ר מירון, המנהל משנת 2017 את היחידה לכירורגיה של הפה והלסתות בבית החולים קפלן ברחובות, סיים את לימודי רפואת השיניים בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בשנת 2005 ומיד לאחר מכן התחיל התמחות בכירורגיה של הפה והלסתות בבית החולים בילינסון עד לשנת 2010.

"עם לימודי רפואת השיניים", הוא אומר, "נחשפתי לתחום הכירורגי שבו אני עוסק והתאהבתי ממבט ראשון. הצורך לבצע טיפול כירורגי באזורים רגישים בגוף ובפנים למטופלים בהכרה מלאה מוסיף אתגר עצום לטיפול מעבר לאספקט הטכני. הצורך בהפחתת חרדה במטופלים אלה מאתגר את כלל הטיפול ומצריך יצירתיות רבה מעבר לאספקט הכירורגי הטכני".

האתגרים הביאו לד"ר מירון הישגים רפואיים בטיפול כירורגי בעיוותי פנים מולדים ונרכשים, אבחון וטיפול מחלות מפרקי הלסתות וכן טיפול בהפרעות נשימה בשינה חסימתיות.

"ההכרה של משרד הבריאות בתחום הכירורגיה האורטוגנטית והכללתו בסל הבריאות במקרים מסוימים רק מחזקות את התפישה שלא מדובר רק בהפרעה אסתטית חיצונית אלא בהפרעה תפקודית משמעותית"

"כירורגיה אורטוגנטית היא תחום מרתק שצומח בארץ שנים האחרונות", אומר ד"ר מירון. "תחום זה מאפשר לנו כירורגית לשנות את מיקום הלסתות ובכך לשנות את הפרופורציות ואת מבנה הפנים ולטפל בהפרעות מנשך שונות. למעשה, זה יישור שיניים על סטרואידים. ההכרה של משרד הבריאות בתחום זה והכללתו בסל הבריאות במקרים מסוימים רק מחזקות את התפישה שלא מדובר רק בהפרעה אסתטית חיצונית אלא בהפרעה תפקודית משמעותית. שינוי מיקום הלסתות מאפשר גם לשפר את זרימת האוויר בדרכי הנשימה העליונות ובכך מסייע לטיפול באנשים עם הפרעות נשימה חסימתיות בשינה".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים.

"בשנה השלישית להתמחותי הופנה לטיפולי ילד צעיר עם מחלה דם ממארת סופנית. בין יתר תחלואותיו סבל הילד מנמק של הלסת התחתונה, שנגרם עקב זיהום פטרייתי חריג אשר מופיע לעתים נדירות במדוכאי חיסון. לאור מצבו הרפואי הכללי, התקשינו להציע טיפול כירורגי כמתבקש במקרים אלה, ולצערי הילד סבל מכאבים עזים בחודשיים האחרונים לחייו.

"מקרה זה הציג לי היטב את חוסר האונים שלעתים אנו נתקלים בו והבהיר לי היטב שגם למקצוע שלנו יש גבולות יכולת. על אף מצבים שכאלה, אמפתיה, רגישות והקלה על הסבל הם היסוד הבסיסי לעבודתנו". זהו גם המוטו שלו בשגרת העבודה היומיומית: "לא את הכל ניתן לרפא, לא תמיד ניתן להצליח, אז לפחות שיהיה בסובלנות, חיוך ואמפתיה".

מקרה אחר שהוא מציין היה "טיפול דחוף כירורגי בפצוע ירי שהיה מעורב בפעילות טרור כנגד כוחות הביטחון. זה מסוג המקרים שבהם נדרשת יכולת להתנתק מהמטען הרגשי המתלווה לאירוע ולטפל בפציעה המורכבת באופן מקצועי לחלוטין, תוך גילוי אמפתיה למצבו של המטופל".

"ניגוד העניינים בין הפרקטיקה הפרטית לציבורית והיכולת של אנשי צוות רבים לעבוד בשני העולמות במקביל יוצרים דינמיקה שמקלקלת את מערכת הבריאות"

המודל לחיקוי שלו הוא פרופ' שלמה קלדרון, ראש החוג לכירורגיית פה ולסת בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, שניהל את מחלקת כירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי רבין בתקופת התמחותו של ד"ר מירון: "בזכות השקט הפנימי, היכולת הטכנית וכן היכולת של פרופ' קלדרון לפעול ולקבל החלטות שקולות בזמן אמת בכל תנאי".

ד"ר מירון מאמין שאם לא היה רופא היה קרוב לוודאי אדריכל, "בשל החופש ליצור ולהפוך צורות גיאומטריות ומספרים לסביבת חיים שימושית, אסתטית ומאתגרת", ובזמנו הפנוי הוא מיישם הלכה למעשה את האימרה "נפש בריאה בגוף בריא".

"אין סופ"ש שלא ניתן למצוא אותי בפארק הירקון רץ לצד התנים ולאור הזריחה בשעות הבוקר המוקדמות. זה זמן המדיטציה שלי, עם עצמי לבד, לארגן את המחשבות ולהמריץ את הגוף. לעתים אני רץ עם חבר אך לרוב לבד עם מוזיקה שמכתיבה את הקצב, מדייויד בואי ועד דייויד גואטה", הוא מספר ומוסיף: "כשיש לי באמת זמן ומוזה, אני אוהב לשוטט ברחובות תל אביב או בכל סביבה אורבנית אחרת ולצלם את הרגע. רוב הצילומים נשארים במגירה, לפחות עד הפנסיה".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"הייתי מרחיב את האפשרות של רופאים וצוותים פרא-רפואיים במגזר הציבורי לעבוד כ'פול-טיימרים' במערכת הציבורית כדי לשפר את יעילות הטיפול והשירות במגזר הציבורי. ניגוד העניינים בין הפרקטיקה הפרטית לציבורית והיכולת של אנשי צוות רבים לעבוד בשני העולמות במקביל יוצרים דינמיקה שמקלקלת את מערכת הבריאות. תגמול טוב לצוותים הרפואיים בבתי החולים הציבוריים יחד עם העלאת היעילות והקטנת הביורוקרטיה במוסדות מורכבים יאפשרו לרופאים מוכשרים רבים לצמוח ולהרים את הרמה המקצועית בארץ לפחות לרמת תעשיית ההיי-טק המהוללת שלנו".

נושאים קשורים:  ד"ר חגי מירון,  היחידה לכירורגיה של הפה והלסתות בבית החולים קפלן,  כירורגיה אורטוגנטית,  עיוותי פנים מולדים,  עיוותי פנים נרכשים,  מחלות מפרקי הלסתות,  בית החולים קפלן,  חדשות,  מגזין,  הפרעות נשימה בשינה
תגובות
אנונימי/ת
13.07.2018, 09:39

יש פער עצום בין רפואה לרפואת שיניים.
הפער כמעט שאינו ניתן לגישור. רופאים אין להם שום הכשרה ושום מושג בכל הקשור לשיניים ולחלל הפה. ולהפך. ד״ר מרון גם בהכשרתו וגם בעמדתו, ניצב בצומת שיכול לתרום לגישור הפער.
אל תחמיץ את ההזדמנות!

אנונימי/ת
23.07.2018, 10:11

קצת ענווה לא תזיק, רופא צעיר , מעט ניסיון .....