הספרון הצנום, מאת הסופר פרדריק טְריווס, מכיל סיפור רפואי ואנושי בלתי רגיל שהתרחש באנגליה הוויקטוריאנית השמרנית של המאה התשע עשרה. הספר, שפורסם באנגלית ב-1923 ותורגם עתה לעברית על ידי ניצה פלד, מתאר מפגש גורלי בין שניים - רופא מיוחד במינו וחולה בלתי רגיל.

הרופא - סר פרדריק טריווס

הרופא, סר פרדריק טריווס, נולד ב־1853 בדורצ׳סטר, אנגליה, וסיים את חייו בשנת 1923 בלוזן, שווייץ.

טריווס סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה באוניברסיטת לונדון בשנת 1879 והתמחה בכירורגיית חזה ובטן והיה גם מרצה לאנטומיה. בשנת 1883 הוסמך כמנתח. עד מהרה זכה לפרסום רב בזכות מזגו הנוח, חוש ההומור שלו והחוש הקליני שלו. טריווס אף כתב מאמרים רבים ופרסם ספרים בתחום הכירורגיה, ובהמשך על קורותיו כרופא ועל מקרים מיוחדים.

פרדריק טְריווסְ בשנת 1884

במשך 20 שנה שימש כרופא בבית החולים לונדון (London Hospital) שנמצא באחד האזורים הצפופים והעניים ביותר בלונדון. שם גם פגש בשנת 1884 את החולה המיוחד ג'וזף מריק, שכונה "איש הפיל". בתפקידו זה רכש ניסיון רחב מאוד במגוון של בעיות רפואיות וכירורגיות, נודע בתור כירורג מצטיין ומקורי וביצע בהצלחה בשנת 1888 את הניתוח הראשון של כריתת תוספתן באנגליה. בשנת 1898 פרש מעבודתו הציבורית והתכוון לעסוק בקליניקה פרטית, אולם שנה לאחר מכן, ב-1899, גויס כרופא כירורג לעזרת כוח המשלוח של הצבא הבריטי כרופא במלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה, עד 1902.

הדו"חות שלו שנכתבו לאחר חזרתו ועדויותיו על הטיפול בפצועים במלחמה עזרו מאוד לארגון חיל הרפואה המלכותי. בתחילת 1901 הוא מונה לאחד מרופאי המלך המיועד אדוארד ובמאי אותה שנה קיבל תואר אבירות. הוא זכה לפרסום עולמי בזכות אירוע שקרה למלך בשנת 1902. יומיים לפני ההכתרה חלה המלך וטְריווס מצא בבדיקתו נפיחות ובטן קשה. המלך התנגד בתחילה לניתוח אולם טריווס שכנע אותו שאם לא ינותח מיד להסרת האבצס מהתוספתן המודלק, הוא פשוט ימות. למחאתו של המלך טרם טקס ההכתרה השיב טריווס: "אם לא אנתח אותך מיד, זו תהיה לוויה, לא הכתרה". הניתוח, שבאותם ימים נחשב למסוכן ביותר,  עבר בהצלחה, המלך החלים מהר והוכתר. בהמשך, ב-1902, העניק לו המלך אדוארד השביעי תואר ברון.

החולה - ג'וזף קארי מריק

החולה, איש בשם ג'וזף קארי מריק, נולד בלסטר, ובגיל חמש החל לגדל עיוותים משמעותיים על פניו וגופו.

מריק הלך לבית ספר בערך עד גיל 11, אז מתה אמו. אביו התחתן בשנית ואמו החורגת דחתה אותו. במשך שנתיים הוא עבד בייצור סיגרים, אולם התקשה בעבודה בגלל עיוותיו. מאז התקשה למצוא עבודה. אביו ניסה לסייע לו לעבוד כרוכל, אולם אנשים נרתעו מצורתו המשונה ולא קנו ממנו דבר. הוא הופיע במופע שוליים בקרקס ובהמשך כמוצג בתערוכה.

תצלום של ג'וזף מריק משנת 1889

הפגישה הגורלית עם ד"ר טריווס התרחשה בשנת 1884 כאשר עבד בבית החולים הציבורי בלונדון. כאשר נודע לו שבתוך חנות ריקה מול בית החולים לונדון שבו עבד, מאחורי יריעת קנבס ישנה "תערוכה" ובה מוצג לראווה אדם שדמותו מחרידה וגופו מעוות ודוחה למראה, החליט לבדוק את העניין.

אף על פי שהתצוגה – מאותן תצוגות שהיו רווחות באנגליה הוויקטוריאנית, כמו גם ברחבי העולם הקולוניאלי – כבר נסגרה, עלה בידו לזכות בתצוגה פרטית תמורת תשלום של שילינג. כאשר הווילון הוסט, נחשפה דמות שחוחה משתופפת על דרגש ומכוסה בשמיכה חומה. האמרגן קרא ליצור כמו לכלב, "עמוד"! והשמיכה שכיסתה את ראשו וגבו נשרה ארצה.

אז נגלה לעיני טריווס מראה קשה: "מולי עמד חשוף הדגם האנושי המבחיל ביותר שראיתי מימיי". טריווס מפרט שבשל נסיונו הרפואי הרב הוא נתקל כבר בעיוותים אומללים של הפנים כתוצאה מפציעה או מחלה ובמומים ועיוותי גוף, "אך מעולם לא פגשתי גירסה מבוזה וסוטה של בן אנוש כפי שהתגלתה לעיני באותה דמות בודדה. האיש היה ערום עד למותניו ולבש זוג מכנסיים מרופטים שהיו שייכים לחליפת ערב של איזה אדון שמן.

"מה שבלט במיוחד אצלו היה ראשו העצום והמעוות. מסה גרמית ענקית הזדקרה ממצחו כמו עיסה, ואילו מאחורי הראש הידלדל שק עור ספוגי דמוי פטריה... הגידול הגרמי על המצח כמעט חסם את אחת מעיניו. מן הלסת העליונה התבלטה עוד מסה של עצם. היא הזדקרה מהפה כמו גדם ורוד, הפכה את השפה העליונה והותירה מהפה רק סדק מרייר... הגב היה מחריד, כי הידלדלו ממנו עד לגובה אמצע הירך מסות ענקיות של בשר דמוי שק, מכוסה באותו עור כרובית דוחה".

בסוף המאה ה-19 האבחנה היתה אלפנטיאזיס - מחלה שבה ליקוי בתפקוד בלוטות הלימפה גורם לזיהומים קשים, להתעבות העור וליצירת מעין "רגלי פיל". בתחילת שנות ה-80 נטען שמריק סבל מתסמונת פרוטאוס, הפרעה מולדת נדירה המתבטאת בגדילה בלתי מבוקרת של חלקים שונים של הגוף, בעיקר עור, גולגולת, ידיים ורגליים

טְריווסְ, שהיה גם מומחה לאנטומיה, ביקש לבדוק את מריק, הזמין אותו לבית החולים, בדק אותו ביסודיות ופרסם את ממצאיו בכתב עת רפואי.  לפני שנפרד ממנו, נתן לו את כרטיס הביקור שלו. הוא היה בטוח שלא יראה אותו יותר לעולם, אולם צירוף נסיבות מוזר חיבר יחדיו את שני האנשים המיוחדים האלה.

האמרגן של מריק נמלט והשאיר אותו לבדו. הוא התגלגל אומלל, דחוי ובזוי בדרכים עד שחזר ללונדון. בתחנת הרכבת התקהל סביבו המון ופרצה מהומה, שוטרים חילצו אות מידי ההמון אך בתחנת המשטרה לא ידעו מה לעשות ביצור המשונה הזה. כרטיס הביקור של ד"ר טריווס נתן להם פתרון פשוט. מיד נשלח שליח לבית החולים והרופא הטוב הגיע וחילץ את מריק מן המצוקה ואף הסדיר לו דיור בעליית הגג של בית החולים.

מכאן הסיפור מקבל תפנית מדהימה, כיוון שנוצר ביניהם קשר מיוחד, שתיאורו והתפתחותו הם עיקר קסמו של הספר. התברר שמאחורי דמותו המבוזה והחריגה של מריק, שכל חייו לא היו אלא סיפור ארוך מלא ייסורים, השפלה והזנחה, ואשר הפך למוצג קרקסי, נמצא אדם אינטליגנטי, בעל נפש רגישה. במקום שיהפוך לשונא-אדם ומריר, היה הוא איש עדין, נאיבי, חביב ונעים הליכות, ללא תוקפנות או עוינות.

המחלה - תסמונת פרוטאוס

הבנת המחלה גם היא מעניינת ומשקפת את התפישה הרפואית המשתנה בכל תקופה ותקופה. בתקופת חייו של מריק, בסוף המאה התשע עשרה,  רווחה הדעה שהאבחנה היא אלפנטיאזיס - מחלה שבה ליקוי בתפקוד בלוטות הלימפה גורם לזיהומים קשים, להתעבות העור וליצירת מעין "רגלי פיל". בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים השתנתה האבחנה וההשערה היתה שמריק סבל ממחלה גנטית ידועה - מחלת פון רקלינגהאוזן. בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים נטען שמריק סבל מתסמונת פרוטאוס, הפרעה מולדת נדירה המתבטאת בגדילה בלתי מבוקרת של חלקים שונים של הגוף, בעיקר עור, גולגולת, ידיים ורגליים.  התסמונת קרויה על שם היצור המיתולוגי היווני המשנה את צורתו. בשנת 2003 אף בוצעו בדיקות דנ״א על דגימות משערו ומעצמותיו של מריק ונקבע כי הוא אכן סבל מתסמונת פרוטאוס.

סיפורו הטרגי של מריק כמעט ונשכח. הוא חזר לקבל תשומת לב בשנות השבעים של המאה הקודמת, כאשר האנתרופולוג הידוע אשלי מונטגיו  כתב ספר על "איש הפיל: מחקר על הכבוד האנושי" ובו קרא מונטגיו לשוויון זכויות ויחס אמפתי כלפי נכים ואנשים עם מוגבלות.

כריכת הספר איש הפיל. הוצאת נהר ספרים

מונטגיו השתמש במקרה של מריק כמטפורה כדי לבחון את השפעת הסביבה ותנאיה על התפתחות אופיו של האדם. מוטיב זה היה גם מרכזי בסרטו זוכה האוסקר של דייויד לינץ' משנת 1980 "איש הפיל", שבו נעשה ניסיון להציג את מריק כסוג של גיבור - אדם נחמד בעל תכונות אישיות חיוביות המצליח לשמור על מזג זה למרות האתגרים הקשים שהגורל מעמיד בפניו.

בעקבות העניין החיובי והפופולריזציה של "איש הפיל", החלו אנשי אקדמיה רבים להתעניין בנושא ולבחון את הטרנספורמציה של הנער מלסטר ל"איש הפיל", אשר אופיו ויכולתו להתעלות מעל תלאות החיים הם אשר מרתקים אותנו במיוחד.

סיפור חייו של מריק מציג את השניות והמורכבות של יחסנו אל השונה. מצד אחד, האטימות, האכזריות, הדחייה ואף ההתעללות אל מול החמלה, החסד והיכולת לקבל ולאהוב את השונה.

לסיכום, מדובר בספר רגיש, מעניין ומעורר מחשבה.

"איש הפיל", מאת פרדריק טְריווסְ, הוצאת נהר ספרים - בנימינה, 76 עמ'