התקן תוך רחמי

לידוקאין בשימוש עצמי למניעת כאב בעת הכנסת התקן תוך רחמי

שימוש עצמי בג'ל לידוקאין 15 דקות או יותר לפני הכנסת התקן תוך רחמי לא הפחית את הכאב באופן משמעותי בהשוואה לג'ל אינבו בזמן הכנסת ההתקן, אך ייתכן ועזר בהפחתת הכאב בעת הכנסת הספקולום

לידוקאין (צילום: אילוסטרציה)

חסם מרכזי בשימוש בהתקנים תוך רחמיים הוא הפחד מכאב בזמן הכנסת המכשיר. מחקרים שבדקו התערבות בחומרים משככי כאב בזמן הכנסת המכשיר הניבו תוצאות מעורבות, ונכון לזמן כתיבת מאמר זה אין הוראות אחידות לגבי ניהול הכאב בפרוצדורה זו. במחקר אחר שהתייחס להפסקת הריון, שימוש עצמי של המטופלת בג'ל לידוקאין נראה כשיטה מבטיחה לניהול כאב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השליטה בכאב בעת הכנסת התקן תוך רחמי לאחר שימוש של המטופלת בג'ל לידוקאין בהשוואה לאינבו.

המחקר נערך כמחקר אקראי ובסמיות של נשים העוברות הכנסה של התקן תוך רחמי (התקן מנחושת או התקן הורמונלי) במרפאה גינקולוגית בין יולי 2016 לאפריל 2017. המשתתפות במחקר עשו שימוש ב-20 מ"ל של ג'ל לידוקאין 2% או בג'ל אינבו, 15 דקות לפחות לפני הכנסת המכשיר. לא ניתנו תכשירים אחרים למניעת כאב. התוצא העיקרי שנמדד היה כאב בזמן הכנסת המכשיר, שנמדד על סרגל כאב בן 100 מ"מ (כאשר 0 משמעותו ללא כאב ו-100 משמעותו הכאב הכי גרוע שניתן לדמיין). תוצאים משניים כללו את רמות הכאב הבסיסיות אותן חווה האישה, רמות הכאב בעת בדיקה בעזרת ספקולום או בשימוש ב-Tenaculum. בשאלון שחולק לאחר הכנסת ההתקן, המטופלות נתבקשו לדווח על נוחות השימוש בג'ל ומידת נכונותן לחכות עבור הקלה בכאבים. ערכים חציוניים הוערכו לאור התפלגות בלתי נורמלית של סרגל הכאב בעזרת מבחן U על שם Mann-Whitney. גורמים מנבאים לכאב בעת הכנסת ההתקן הוערכו בעזרת רגרסיה לינארית.

220 נשים עברו הקצאה אקראית ו-215 נשים נכללו בניתוח הנתונים הסופי (108 השתמשו בג'ל לידוקאין ו-107 השתמשו בג'ל אינבו). הטווח החציוני מזמן השימוש בג'ל עד הכנסת ספקולום עמד על 21 (טווח שבין 14-74 דקות) ו-20 (טווח שבין 12-43 דקות) דקות בקבוצת הלידוקאין והאינבו, בהתאמה (p=0.13). ציוני הכאב החציוניים בזמן הכנסת ההתקן התוך רחמי לא היו שונים באופן משמעותי – 65 מ"מ (1-99) בקבוצת הלידוקאין ו-59 מ"מ (5-100) בקבוצת האינבו (p=0.09). מבין התוצאים המשניים שנמדדו, רק ציון הכאב החציוני בעת הכנסת הספקולום היה שונה באופן משמעותי בין קבוצת הלידוקאין והאינבו (7 [0-81] מ"מ לעומת 11 [0-80] מ"מ, בהתאמה, p=0.046). הערכת הכאב הצפוי וכאב בעת מחזור היו מנבאים טובים לכאב בעת הכנסת ההתקן.

רוב הנשים בשתי הקבוצות אמרו שכמות ההפרשות לאחר הכנסת הג'ל הינן סבירות (מעל 80%) ו-92% מהמשתתפות (194 נשים) אמרו שהן מוכנות להמתין לפני הכנסת התקן תוך רחמי במידה וניתן להשיג שליטה טובה בכאב.

מקור: 

Conti J.A et al (2019). AJOG Volume 220, Issue 2, Pages 177.e1–177.e7;

נושאים קשורים:  התקן תוך רחמי,  לידוקאין,  כאב,  הקצאה אקראית,  אינבו,  מחקרים
תגובות