רוב הפונים בישראל ל"וועדה הארצית לברירת מין היילוד" ובחירתו, בעת הפריה חוץ גופית IVF הנעשית באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי ובטכנולוגיית PGD, מעדיפים בנים ו-82% מהזוגות שנכנסו שוב להריון קיבלו את המין הרצוי גם ללא התערבות חיצונית. ממצאי מחקר שנעשה בנושא הזה יוצג בשבוע הבא בכנס הבינלאומי השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיתקיים בירושלים. הכנס מוקדש לסוגיות בריאות בעידן של חדשנות.
עוד בעניין דומה
את המחקר הובילו ד"ר גיל סיגל, רופא ומשפטן מהמכללה האקדמית אונו העומד בראש הוועדה הארצית, ליאת לרנר-גבע ממכון גרטנר לאפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, נירית פסח, עובדת סוציאלית ממשרד הבריאות וחברת הוועדה וכן ורדה סוסקולני מאוניברסיטת בר אילן.
ממצאי המחקר העלו: בין 2005 ל-2016 הוגשו לוועדה 784 בקשות לבחירת מין היילוד. הוועדה קיבלה החלטות לגבי 394 מהן כאשר 125 (31.7%) אושרו לביצוע.
כ-69.8% מהמבקשים היו של יהודים ו-30.2% מהמגזר הערבי. לאורך השנים יש עלייה מתונה במספר הבקשות המוגשות לוועדה. השיא היה ב-2016 – השנה האחרונה שנושא זה נבדק ובה הוגשו 95 בקשות.
77% מהנשים שפנו לוועדה היו מוכנות לעבור IVF למרות שלא היתה להן בעיה רפואית שהצדיקה את השימוש בטכנולוגיה הזו. 70.7% מהפניות לוועדה היו של זוגות שביקשו בן: 59% היו של יהודים ו-100% של ערבים. כ-30% מהפניות הן של זוגות שביקשו בת.
כמחצית מהזוגות שפנו לוועדה סיימו את התהליך ולא "נשרו בדרך" עד לקבלת החלטת הוועדה. אולם, הוועדה אישרה כאמור רק לכ-32% מהזוגות לבצע את התהליך. אצל 46.6% מהזוגות נולד ילד נוסף בתקופה שאחרי הפנייה לוועדה (וזאת על פי נתוני מרשם האוכלוסין של שנת 2018).
לכמחצית מהפונים שקיבלו תשובה חיובית נולד ילד נוסף בהמשך, ללא התערבות חיצונית. ל-82% מהזוגות נולד ילד במין שייחלו לו כשפנו בעבר לוועדה.
הודות לטכנולוגיית ה-PGD ניתן כיום לקבוע את מין העובר באבחון טרום השרשתי. מדובר בהליך IVF שבו כ-72 שעות לאחר ההפריה מוציאים תא בודד מכל טרום עובר ובודקים את מין היילוד. במעבדה בוחרים את אחת הביציות המופרות ומחזירים לגוף האישה. בכך ניתן לקבוע בוודאות את מין הילד. נהוג להשתמש בטכנולוגיית PGD בישראל ובעולם רק במצבים רפואיים כמו החשש שייוולד עובר הסובל ממחלה גנטית חמורה.
בחירת מין היילוד שלא לצרכים רפואיים היא סוגיה שנויה במחלוקת. ברחבי העולם. יש מדינות האוסרות אותה לחלוטין (גרמניה, איטליה ושוויץ). בין המדינות שמתירות נמצאת ארה"ב. כמה מארגוני הבריאות, ובכלל זה ה-WHO, מתנגדים לה כשאין סיבות רפואיות.
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות קובע את הכללים לשימוש ב-PGD לבחירת מין היילוד שלא מטעמים רפואיים. על פי הנוהל, הוועדה הארצית תאשר או תשלול כל בקשה של בני זוג המבקשים לבחור את מין היילוד במקרים שבהם אין הצדקה רפואית ותאשר את התהליך כאשר מתקיימים בוודאות התנאים הבאים: לזוג המבקש יש כבר לפחות ארבעה ילדים ממין אחד והם מעוניינים בילד נוסף מהמין השני; קיים סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של ההורים או אחד מהם, אם לא יבוצע הליך ברירת מין היילוד.
בוועדה רופאים, פסיכולוג ועובד סוציאלית. היא מטפלת בבקשות חריגות אחרות, למשל מסיבות דתיות ספציפיות וקריטריונים חריגים נוספים. התהליך עצמו איננו קצר. נדרשת חוות דעת פסיכולוגית. חוזר המנכ"ל קובע כי אם אושר התהליך לזוג, האישור הוא חד פעמי. כלומר, אם תהליך ההפריה לא צלח (שיעורי ההצלחה של IVF עומדים על כ-30%), לא ניתן לעבור את התהליך שוב.