מחקרים

שימוש במטפורמין לטיפול במחלת כליות פוליציסטית

חוקרים מצאו כי שימוש במטפורמין לטיפול במבוגרים הסובלים מ-ADPKD הינו בטוח ונסבל היטב

01.09.2021, 14:54
מטפורמין (צילום: אילוסטרציה)

מחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית (ADPKD) מתאפיינת בגדילת ציסטות כלייתיות ובירידה בקצב הסינון גלומרולרי (GFR). במודלים פרה-קליניים של מחלה פוליציסטית נמצא כי מטפורמין משפיע על תהליך הציסטוגנזה. היות והתרופה נחשבת לבטוחה באופן כללי, היא מועמדת מבטיחה למחקר קליני של טיפול ב-ADPKD.

במחקר בשלב II שנמשך כשנתיים ופורסם בכתב העת Kidney International, בחנו החוקרים את הבטיחות והסבילות של השימוש במטפורמין לטיפול ב-ADPKD.

החוקרים הקצו באופן אקראי 97 מטופלים בגילאי 18-60 עם ADPKD ו-eGFR של מעל 50 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר, ביחס של 1: 1, לקבלת מטפורמין או אינבו פעמיים ביום.

התוצאים העיקריים שהוערכו במסגרת המחקר היו בטיחות וסבילות הטיפול. התוצאים המשניים כללו ירידה ב-eGFR, וגידול כולל בנפח הכליות. 38 נבדקים שקיבלו מטפורמין ו-39 נבדקים שקיבלו אינבו נותרו במחקר גם לאחר 24 חודשים.

21 משתתפים בזרוע המטפורמין הפחיתו את מינון התרופה בשל חוסר סבילות, לעומת 14 בזרוע האינבו (לא מובהק סטטיסטית).

שיעור הנבדקים שחוו תופעות לוואי חמורות היה דומה בין הקבוצות. בתחילת המחקר התקבל ציון נמוך בסולם ה-The Gastrointestinal Symptoms Rating Scale, שלא השתנה באופן מובהק במשך המחקר.

השינוי השנתי ב-eGFR היה 1.71- בקבוצת המטפורמין ו-3.07- מ"ל/דקה/1.73 מ"ר לשנה בקבוצת האינבו (הפרש ממוצע: 1.37 [0.70-, 3.44] מ"ל/דקה/1.73 מ"ר), עם ממוצע שנתי של שינוי באחוזים בנפח הכליות הכולל עם תקנון לגובה של 3.87% בקבוצת המטפורמין ו-2.16% בקבוצת האינבו, (הפרש ממוצעים: 1.68% [2.11-, 5.62]).

לסיכום, טיפול במבוגרים הסובלים מ-ADPKD עם מטפורמין הינו בטוח ומביא לירידה קלה אך חסרת חשיבות בערך ה-eGFR. הערכה של יעילות הטיפול מצריכה ניסוי רחב יותר, עם מספיק כוח לאיתור הבדלים בנקודות הסיום.

מקור: 

Perrone, RD et al. Kidney International. 2021 Sep;100(3):684-696. doi: 10.1016/j.kint.2021.06.013

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת כליות פוליציסטיות,  מטפורמין,  כליות
תגובות
אנונימי/ת
07.09.2021, 08:26

למה הבאתם מחקר כזה? תוצאות כל כך אנמיות ולא חשובות קלינית שלט לומר עלובות. ממש פריצת דרך במדע.