חדשות

נמצא רצף גנטי בין יהודים אשכנזים מימי הביניים ועד היום

במחקר שניתח דנ"א של 33 חברי הקהילה היהודית שנקברו במאה ה-14 בעיר ארפורט שבגרמניה, נמצאו וריאנטים גנטיים, חלקם גורמים למחלות קשות, הנפוצים כיום ביהודים אשכנזים אך נדירים באוכלוסיות אחרות

צילום: karin sczech/ האוניברסיטה העברית

מחקר גנטי שנערך באתר קבורה יהודי בגרמניה והובל על ידי פרופ' שי כרמי מהאוניברסיטה העברית ופרופ' דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, חשף כמה תובנות מפתיעות על הקהילות היהודיות-האשכנזיות מהמאה ה-14. המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת המדעי Cell, ניתח DNA מ-33 חברי הקהילה היהודית שנקברו במאה ה-14 בעיר ארפורט שבגרמניה.

החוקרים מצאו כי מתקיים רצף גנטי בין היהודים האשכנזים מימי הביניים ועד היום. כן נמצאו עדויות לנוכחות של שתי קבוצות גנטיות בין יהודי ארפורט: אחת הדומה לאשכנזים בני ימינו ממערב אירופה ואחת המכילה DNA ממקורות מזרח אירופאיים.

רצפי ה-DNA שנדגמו חולצו מתוך שרידי שיניים, שהתגלו בבית הקברות היהודי העתיק של ארפורט במסגרת חפירות הצלה. ה-DNA מכיל עדויות לכך, שהאשכנזים חיו בקהילות קטנות מאד לאורך ימי הביניים. כמו כן, נמצאו בארפורט וריאנטים גנטיים, חלקם גורמים למחלות קשות, הנפוצים כיום ביהודים אשכנזים אך נדירים באוכלוסיות אחרות. החוקרים מסבירים כי זהו סימן היכר של אוכלוסיה עם מספר מייסדים מצומצם, מפני שוריאנטים אלו נישאו לרוב על ידי מספר קטן מאד של מייסדים, והפכו לנפוצים לאחר שהאוכלוסיה גדלה מבחינה מספרית.

ריצוף הדנ"א התבצע במעבדתו של פרופ' רייך, וניתוח הנתונים נערך במעבדתו של פרופ' כרמי, יחד עם הדוקטורנטית שמאם ולדמן. "הנתונים הראו שהיהודים האשכנזים היו מבודדים גנטית במהלך 600 השנים שבין המאה ה-14 להווה. כל ערבוב שהתרחש עם אוכלוסיות אחרות היה מוגבל בהיקפו ולא השפיע מהותית על ההרכב הגנטי כיום", סיפר פרופ' כרמי.

בעבר, התפרסמו מספר מחקרים שהוכיחו כי יהודי אירופה בימי הביניים התחלקו גיאוגרפית ותרבותית לשתי קבוצות עיקריות. המחקר הנוכחי חשף גם את קיומן של קבוצות נבדלות מבחינה גנטית. קבוצה אחת היתה דומה גנטית לאוכלוסיות מודרניות של יהודים ספרדים וכן ליהודים אשכנזים בני ימינו מצרפת וגרמניה. בקבוצה השנייה נראו עדויות לערבוב עם אוכלוסיות לא יהודיות ממרכז או מזרח אירופה.

על פי הנתונים ההיסטוריים, הארכיאולוגיים, והגנטיים אפשר לשער כי בארפורט נקברו יהודים משתי הקהילות ללא הפרדה חברתית ביניהן. לאחר ימי הביניים, הקהילות התמזגו ויצרו תרבות אשכנזית אחת. בהתאמה, יהודים אשכנזים כיום נראים כתערובת כמעט שווה של שתי הקבוצות מימי הביניים.

בעזרת שילוב נתוני דנ"א על אשכנזים מודרניים ועתיקים, צוות החוקרים העריך את גודל האוכלוסיה ב-50 הדורות האחרונים. על פי ההערכות, מספר האבות הקדמונים בכל דור שתרמו גנטית לדורות הבאים היה בין 1,000-2,000 איש במהלך כל החצי השני של ימי הביניים – מספר קטן מאוד.

ממצא מעניין נוסף, המחזק את ההשערה שמדובר באוכלוסיה זעירה: למעלה משליש מהיהודים שנדגמו נשאו רצף דנ"א מיטוכונדריאלי זהה, אשר עובר מאם לצאצאיה. משמעות התוצאה היא כי אוכלוסיית ראשוני האשכנזים היתה כה קטנה, עד כי שליש מהקהילה היו צאצאיה מהצד האימהי של אישה קדמונית אחת.

נושאים קשורים:  גנטיקה,  ימי הביניים,  מחקרים,  חדשות,  מוצא אשכנזי
תגובות
אנונימי/ת
25.01.2023, 23:09

האם שתי הקבוצות השונות של יהודי ארפורט נבדלו מבחינת סגנון הגפילטע פיש ובכן מי אהב את החריף ומי את המתוק?