חלבון VHLי(Von Hippel–Lindau), הינו חיוני לויסות היפוקסיה בתהליכים תאיים. VHL מקדם פינוי פרוטאוליטי של פקטורי שעתוק מושרי היפוקסיה (hypoxia-inducible transcription factors – HIFs), אשר עברו מודיפיקציה ע"י HIF-prolyl hydroxylases תלויי- חמצן. מוטציית חסר (loss-of-function) הומוזיגוטית ב- VHLR200Wגורמת ל-Chuvash erythrocytosis, הפרעה מולדת הגורמת לרגישות יתר להיפוקסיה. המוטציה מביאה לצבירת HIFs אשר מגבירים את השעתוק של גנים לאריטרופואטין, מה שבסופו של דבר מביא לעליית המטוקריט. הקזת דם מפחיתה המטוקריט ומשפרת תסמיני יתר צמיגות של הדם. עם זאת, קרישיות היא הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה ב-Chuvash erythrocytosis. הקזות דם גורמות לחסר בברזל, דבר אשר עלול לגרום לעלייה נוספת בפעילות HIF וטרנספרין (טרנספורטר ברזל בפלזמה אשר התגלה לאחרונה כבעל תפקיד בטרומבוגנזה והינו מווסת ע"י HIF).
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Hematology, ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה לפיה רמות טרנספרין הינן מוגברות ב-Chuvash erythrocytosis וכי חסר בברזל מסייע לעליית טרנספרין ולקרישיות.
המחקר הנוכחי כלל 155 נבדקים (חולי Chuvash erythrocytosis) ו-154 בקרות מותאמות. כלל המשתתפים עברו מעקב קרישיות.
תוצאות המחקר הדגימו כי במצב הבסיס, בקבוצת החולים היו רמות טרנספרין מוגברות ורמות פריטין נמוכות. הומוזיגוטיות ל-VHLR200W ופריטין נמוך נמצא בקורלציה לאריטרופואטין וטרנספרין מוגברים. במהלך מעקב של 11 שנה, הסיכון לפקקת (תרומבוזיס) עלה פי 8.9 בקרב החולים בהשוואה לבקרות. עליית אריטרופואטין, אך לא המטוקריט או פריטין, נמצא בקורלציה לסיכון לפקקת. בניגוד למצופה, לעליית טרנספרין קשר הפוך לסיכון לפקקת. אלל A של SNPי(single nucleotide polymorphisms) של הפרומוטר של גן EPO, rs1617640, הינו קשור לאריטרופואטין מוגבר וסיכון מוגבר לפקקת. מאידך, אלל A של SNP של אינטרון של גן TFי(Transferrin), rs3811647, קשור לאריטרופואטין מוגבר והגנה מפני פקקת.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב חולים עם Chuvash erythrocytosis, מתקיים קשר סיבתי לא צפוי בין טרנספרין מוגבר והגנה מפני פקקת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
