הודעות האיגוד

טיוטת תקנות לחוק בריאות ממלכתי - מיקור חוץ בגנטיקה

התייחסות יו"ר האיגוד לשני היבטים הנוגעים לתחום הגנטיקה הרפואית - מיקור חוץ על ידי רופאים ישראלים השוהים בחו"ל ומיקור חוץ על ידי רופאים שאינם ישראלים מאחת המדינות המצוינות בתקנה

לכבוד:
פרופ' ציון חגי – יו"ר ההסתדרות הרפואית
עו"ד לאה ופנר – מנכ"ל ההסתדרות הרפואית

בהמשך לפגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות ב-23.1.2024,

מכובדי,

בפתח דברי אעיר כי, כמוכם וכמו יתר יושבי ראש האיגודים הרלוונטיים, הופתעתי והתאכזבתי מכך שאך יום לפני הפגישה עם המנכ"ל - כבר נחתמה התקנה המאפשרת מיקור חוץ לבעלי רישיונות ישראלים. הדבר הוטח בפנינו כעובדה מוגמרת וללא שנערך כל דיון וענייני עם יושבי הראש הרלוונטיים. גם אם רק מדובר ב"אי הבנה", כפי שציין המנכ"ל, מהלך זה נתפס על ידי "השטח" כצעד מזלזל וכוחני. אפילו לשם מראית עין עדיף היה לדחות את ההחלטה (או למצער הפרסום) עד לאחר הפגישה שנקבעה שבועות קודם לכן.

באופן ענייני אבקש להתייחס לשני היבטים הנוגעים לתחום הגנטיקה הרפואית - 1) מיקור חוץ על ידי רופאים ישראלים השוהים בחו"ל ו-2) מיקור חוץ על ידי רופאים שאינם ישראלים מאחת המדינות המצוינות בתקנה.

  1. מתן שירותים בייעוץ גנטי על ידי רופאים ישראלים השוהים בחו"ל

למרבה הצער, החלטה זו כבר התקבלה בתקנה שנחתמה על ידי השר והופצה לקופות החולים על ידי המנכ"ל.

כפי שציינתי בפגישה, עושה רושם שלא נערכה עבודה מטה יסודית בנושא הגנטיקה, שכן מיד היה מתברר כי לדבר אין כל התכנות ממשית. מבירור שערכתי בקרב כל מנהלי המכונים הגנטיים עולה כי יש רק 2 רופאות מומחיות בגנטיקה עם רישיון ישראלי השוהות כרגע בחו"ל. ספק אם מי מהן בכלל מעוניינת לעסוק בייעוץ מרחוק. אולם גם אם כן - ברור שלא מכך ניוושע! לעומת זאת, במו אוזני שמעתי הבעת סיפוק ממי שעוד קודם בחנו אפשרות לרילוקיישן. שהרי תקנה זו פותחת אפשרויות השתכרות בחו"ל ומקלות על המעבר לחו"ל.

חשוב להדגיש כי - בשונה משאר המקצועות המופיעים בתקנה - גנטיקה רפואית היא מקצוע-על. כלומר התמחות אפשרית רק למומחים במקצועות יסוד אחרים. בעוד שבשאר המקצועות רופאים יוצאים להשתלמות (fellowship) בחו"ל לאחר שכבר קיבלו תואר מומחה - בגנטיקה אין זה כך. רופאים נוסעים להשתלמות בחו"ל כדי לעשות את עצם ההתמחות בגנטיקה. כך עשיתי אני וכך גם רבים מחברי לאיגוד. מכאן, שבזמן ההשתלמות הרופאים עדיין אינם מומחים במקצוע ואינם מוסמכים כלל לערוך ייעוצים גנטיים.

יתר על כן, גם מומחה צעיר בגנטיקה נזקק לעתים קרובות להתייעץ בפורומים מחלקתיים ואינטר-דיסציפלינריים. רופא מומחה בודד, טוב ככל שיהיה, יתקשה לחלוש על כל תחומי הגנטיקה הנרחבים ללא "גב מקצועי".

לבסוף, וכפי שאסביר בהמשך, הדבר אפשרי רק כל עוד לרופא/ה יש קשר הדוק עם עולם הגנטיקה בארץ, לרבות היכרות עם תקנות וחוזרי מנהל רפואה, ניירות עמדה והחלטות של האיגוד, ופרסומים מקומיים. לכן גם אם תקנה זו תוארך, חשוב להגביל אותה בזמן מרגע עזיבת הארץ.

  1. מתן שירותים בייעוץ גנטי על ידי רופאים שאינם ישראלים

אם הצעה זו תתקבל יהיה מדובר בלא פחות מאשר פגיעה חמורה הן במטופלים ובאיכות הטיפול והן ברופאים במקצועות אלה. מדובר במקצועות במצוקה, גם אם טרם זכו כולם להכרה רשמית. במקום למצוא דרכים לעודד יותר רופאים להתמחות במקצועות אלה, להגדלת תקנים ותגמול ראוי - מיקור חוץ יגרום למקצועות לאבד אטרקטיביות, דבר שיחמיר עוד יותר את המצב בעתיד.

מעבר לדברים הללו האמורים לגבי כל המקצועות המפורטים בתקנה, ברצוני להדגיש את הפן הייחודי של תחום הגנטיקה הרפואית:

  • ייעוץ גנטי מחייב אנמנזה מפורטת לגבי המטופל וקרובי משפחתו עד שלושה דורות. כמו כן נדרש עיון במסמכים רפואיים כגון בדיקות דימות, בדיקות מעבדה, חוות דעת רפואיות ועוד. הייעוץ כולל גם שיחה והסבר המחייבים היכרות לא רק עם השפה אלא עם הרקע התרבותי של המגוון הרחב של הקהילות בארץ. כיצד זה יעשה על ידי מי שאינו דובר את השפה?
  • הגנטיקה של האוכלוסייה הישראלית ייחודית. היכרות עם המחלות הגנטיות והמוטציות הייחודיות בארץ הכרחית למתן ייעוץ גנטי איכותי. המתמחים בארץ אף נשאלים בבחינות ההתמחות על נושאים אלה. רופא שאינו בעל רישיון ישראלי יהיה חסר ידע בכל אלה.
  • בארץ יש אקלים מדיקולגאלי מאתגר, וחלק מהותי בייעוץ הגנטי מתייחס למושגים ופסיקות בתחום הנזיקין שאינם מקובלים במקומות אחרים בעולם. גנטיקה היא אחד המקצועות הרפואיים עם השיעור הגבוה של תביעות נזיקין למפגש. מיקור חוץ בתחום זה יגביר עוד יותר את הסיכון.
  • הייעוץ הגנטי בארץ מוכוון ותלוי בעשרות קווים מנחים, תקנות וחוזרי מנהל רפואה העוסקים בתחום. יתר על כן, לנוכח השינויים התכופים בתחום, איגוד הגנטיקאים הרפואיים מפרסם ניירות עמדה עדכניים ורלוונטיים. כל המסמכים שצוינו לעיל כתובים בשפה העברית ומתעדכנים מעת לעת. ללא היכרות אינטימית עם כל אלה, תפגע איכות הטיפול.
  • כאמור לעיל, הגנטיקה הרפואית היא מקצוע-על (היחיד בתקנה). כבר עתה יש קושי ממשי בגיוס מתמחים למקצוע ויש תקנים לא מאוישים. רבים מעדיפים להישאר במקצוע היסוד, שבדרך כלל מתגמל יותר מבחינה כלכלית. במידה והתקנה תורחב גם לרופאים שאינם ישראלים, כל בר דעת ידיר את עצמו מהתמחות במקצוע-על מאתגר ובלתי-מתגמל זה.
  • ממילא קיים מחסור עולמי ברופאים גנטיקאים וביועצות גנטיות. אם כבר יימצא מי שיהיה מוכן לעסוק בייעוץ מרחוק למטופלים ישראלים, אין ספק שלא יהיו אלה מהמרכזים הטובים והמובילים בעולם.

אשר על כן, הרחבת תקנה לרופאים שאינם ישראלים תוביל לפגיעה באיכות הטיפול, במטופלים, תהווה סכנה מדיקולגאלית, ותוביל לפגיעה אנושה במקצוע הגנטיקה הרפואית בארץ.

הצעות להתמודדות עם הדרישה לייעוץ גנטי העולה על ההיצע הקיים

  • הגדרת גנטיקה רפואית כמקצוע במצוקה. מסמך מפורט בנושא הועבר להנהגת הר"י וכן נערך דיון עם פרופ' חגי בנושא. עידוד כלכלי לאנשי המקצוע יגביר את האטרקטיביות עבור מתמחים ומומחים כאחד. כבר כיום חלק ניכר מהמומחים בגנטיקה לא עובדים בתחום במשרה מלאה ומעדיפים לעסוק במקצוע היסוד באופן חלקי ואף מלא.
  • העלאת התגמול לייעוץ גנטי תעריף מב"ר לייעוץ גנטי נקבע לפני שנים רבות. מאז ועד היום המקצוע השתנה לבלי הכר. כמות הידע שהתווספה היא אדירה ועמה הורחבו שיטות האבחון והמחקר. גם הדרישות המדיקו-לגאליות המחמירות בתחום הובילו לכך שמשך הזמן הנדרש לייעוץ גנטי הינו שעתיים בממוצע (על פי חוות דעת של בלתי תלויה של חברת דלויטה). התגמול הקיים אינו ריאלי ולא מאפשר למכונים להגדיל פעילות, לגייס עוד כוח אדם ולתגמל על פעילות נוספת (כגון ססיות).
  • הגדרת ססיות/פעילות קיצור תורים עם תגמול הולם
  • הגדרת תקנים למכון גנטי כיום אין תקן מוגדר למכונים גנטיים ומרבית התקנים של הרופאים מקורם "בקומבינות" שונות (קרנות מחקר, תאגידי בריאות, קופת חולים וכו').
  • הארכת גיל הפרישה בשנים הקרובות צפויים לפרוש מספר רופאים בכירים בתחום אשר יחסרו במערכת הציבורית.

בברכה,

פרופ' יובל ירון,
יו"ר איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל

נושאים קשורים:  הודעות האיגוד
תגובות