MDS

מוטציות פרוגנוסטיות ב-myelodysplastic syndrome לאחר השתלת תאי גזע

מחקר שסקר מעל 1,500 מטופלים עם MDS שעברו השתלת תאי גזע אלוגנית מצא, כי פרופיל גנטי עשוי לחשוף תתי קבוצות מולקולריות של מטופלים ולתרום ידע לקראת ריבוד פרוגנוסטי ובחירה במשטרי טיפול שונים

14.02.2017, 10:09
תאים אנושיים (צילום: אילוסטרציה)

מוטציות גנטיות מניעות את הפתוגנזה של MDSי(myelodysplastic syndrome) וקשורות עם הפנוטיפ הקליני של המחלה. לכן, מוטציות גנטיות עשויות לחזות תוצאים קליניים לאחר השתלת תאי גזע אלוגנית.

מחקר חדש ביצע אנליזה ממוקדת על דגימות שנלקחו לפני השתלה מ-1,514 מטופלים עם MDS שהשתתפו במחקר Center for International Blood and Marrow Transplant Research Repository בין 2005 ל-2014. בוצעה הערכה של הקשר של המוטציות עם תוצאי ההשתלה, כולל הישרדות כללית, חזרה ותמותה ללא חזרה.

מוטציות ב-TP53 היו נוכחות ב-19% מהמטופלים והיו קשורות עם הישרדות קצרה יותר וזמן קצר יותר עד לחזרה בהשוואה להיעדר מוטציה ב-TP53, לאחר התאמה למשתנים קליניים משמעותיים (P<0.001 לשתי ההשוואות).

בקרב מטופלים בגיל 40 ומעלה שלא היו בעלי מוטציות ב-TP53, הנוכחות של מוטציות במסלול RAS היו קשורות עם הישרדות קצרה יותר בהשוואה להיעדר מוטציה במסלול RASי(p=0.004), בשל הסיכון הגבוה לחזרה. הנוכחות של מוטציות ב-JAK2 הייתה קשורה עם הישרדות קצרה בהשוואה להעדר מוטציות ב-JAK2י(P=0.001), בשל הסיכון הגבוה לתמותה ללא חזרה.

האפקט הפרוגנוסטי השלילי של מוטציות ב-TP53 היה דומה בין מטופלים שקיבלו משטרי התניה בעוצמה מופחתת ומטופלים שקיבלו משטרי התניה Myeloablative. לעומת זאת, ההשפעה השלילית של מוטציות במסלול RAS על הסיכון לחזרה, בהשוואה להעדר מוטציות במסלול RAS, היה קיים רק במשטרי התניה בעוצמה מופחתת (P<0.001).

בקרב מבוגרים צעירים, 4% מהמטופלים היו בעלי מוטציות הטרוזיגוטיות ב- Shwachman–Diamond syndrome–associated SBDS gene עם מוטציה מקבילה ב-TP53 ופרוגנוזה גרועה. מוטציות ב-p53 regulator PPM1D היו נפוצות יותר בקרב מטופלים עם MDS הקשורה לטיפול בהשוואה למטופלים עם MDS ראשוני (15% בהשוואה ל-3%, P<0.001).

מסקנת החוקרים הייתה, כי פרופיל גנטי חשף תתי קבוצות מולקולריות של מטופלים שעברו השתלת תאי גזע אלוגנית ל-MDS ועשוי לתרום ידע על ריבוד פרוגנוסטי ובחירה במשטרי טיפול שונים.

מקור: 
Prognostic Mutations in Myelodysplastic Syndrome after Stem-Cell Transplantation. R. Coleman Lindsley, M.D., Ph.D., Wael Saber, M.D., Brenton G. Mar, M.D., Ph.D., Robert Redd, M.S., Tao Wang, Ph.D., Michael D. Haagenson, M.S., Peter V. Grauman, B.A., Zhen-Huan Hu, M.P.H., Stephen R. Spellman, Ph.D., Stephanie J. Lee, M.D., Michael R. Verneris, M.D., Katharine Hsu, M.D., Ph.D., Katharina Fleischhauer, M.D., Corey Cutler, M.D., M.P.H., Joseph H. Antin, M.D., Donna Neuberg, Sc.D., and Benjamin L. Ebert, M.D., Ph.D. N Engl J Med 2017; 376:536-547.

נושאים קשורים:  MDS,  myelodysplastic syndrome,  TP53,  RAS,  JAK2,  מחקרים
תגובות