דלקת לבלב כרונית

אותר גורם סיכון גנטי חדש לדלקת לבלב כרונית

מחקר מבוקר זה דגם חולי דלקת לבלב כרונית ומשתתפי ביקורת ממגוון מדינות, ובדק את הגירסאות הגנטיות לליפאזה לבלבית שנמצאו אצלם בכדי להבין אם ליפאזות הרגישות לפירוק חלבוני תורמות לסיכון מוגבר להתפתחות דלקת לבלב כרונית

לבלב (איור: אילוסטרציה)
לבלב (איור: אילוסטרציה)

הפעלה מוקדמת של פרוטאזת העיכול טריפסין בתוך הרקמה התפקודית (פרנכימה) של הלבלב היא גורם בעל חשיבות גבוהה בהתפתחות דלקת הלבלב. שינויים בגנים שמשפיעים על פעילות טריפסין תוך-לבלבית, קשורים לדלקת לבלב כרונית. לאחרונה נחקרה ליפאזת קרבוקסיל-אסטר (Carboxyl ester lipase), ונמצאה כגן מגביר סיכון, ללא קשר לפעילות טריפסין. מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את הליפאזה הלבלבית כגן חדש שמגביר סיכון לדלקת לבלב כרונית.

בוצע ניתוח נתונים מבוסס ריצוף DNA של כל 13 האקסונים המקודדים לליפאזה לבלבית בקרב 429 חולי דלקת לבלב כרונית שאינם אלכוהוליסטים, וכן בקרב קבוצת ביקורת בת 600 משתתפים מגרמניה. אותו ניתוח נתונים בוצע גם ב-632 חולים ו-957 משתתפי ביקורת מצרפת, וב-223 חולים ו-1,070 משתתפי ביקורת מיפן. בנוסף, נותחו אקסונים נבחרים של 545 מטופלים נוספים שסבלו מדלקת לבלב כרונית, וכן של 1,849 משתתפי ביקורת מגרמניה, ארצות הברית והודו. החוקרים אמדו את מידת ההפרשה התאית, רמת פעילותה של הליפאזה, ואת היציבות הפרוטיאוליטית (עמידות לתהליך פירוק חלבונים) של גירסאות גנטיות שונות לליפאזה לבלבית.

באוכלוסיית המחקר הגרמנית, 8 מתוך 429 חולים (1.9%), ו-2 מתוך 600 (0.3%) משתתפי ביקורת היו נשאים של גן לליפאזה לבלבית בעל מוטציית סלף (P=0.02, Missense, יחס סיכויים 5.7, רווח בר-סמך 95%, 1.1-38.9). גירסאות גנטיות של הליפאזה שזוהו אצל החולים היו בעלות נטייה מוגברת לפירוק חלבוני על ידי טריפסין וכימוטריפסין. באוכלוסיית המחקר הצרפתית, סוגי ליפאזות שהיו רגישים לפירוק חלבוני היו נפוצים יותר אצל חולים שפיתחו דלקת לבלב כרונית בשלב מוקדם (5 מתוך 632 חולים [0.8%]) לעומת קבוצת הביקורת (1 מתוך 957 משתתפים [0.1%], P=0.04, יחס סיכויים 7.6, רווח בר-סמך 95%, 0.9-172.9). בניגוד לכך, באוכלוסיות המחקר שאינן אירופאיות לא זוהו גירסאות ליפאזה רגישות לפירוק חלבוני. באוכלוסיית המחקר ששילבה את מדינות אירופה, גירסאות ליפאזה רגישות לפירוק חלבוני אותרו ב-13 מתוך 1,163 חולים (1.1%) וב-3 מתוך 3,000 מקרי ביקורת (0.1%, יחס סיכויים 11.3, רווח בר-סמך 95%, 3.0-49.9, P<0.0001).

החוקרים הסיקו שהמידע שגילו מרמז על כך שגירסאות ליפאזה לבלבית שהינן רגישות לפירוק חלבוני, מהוות גורם סיכון גנטי חדש להתפתחות דלקת לבלב כרונית.

מקור: 

Lasher, D. et al. (2019). American Journal of Gastroenterology. 114(6): 974-983

נושאים קשורים:  דלקת לבלב כרונית,  ליפאזה לבלבית,  מחקרים
תגובות