סרטן ערמונית

האם וריאנטים גנטיים מסוימים מעלים את הסיכון לתופעות לוואי מהקרנות לטיפול בסרטן הערמונית?

החוקרים ביצעו מטה אנליזה שמטרתה הייתה לזהות וריאנטים גנטיים חדשים שקשורים לעליה בסיכון לפתח רעילות מאוחרת בעקבות טיפול הקרנות בסרטן הערמונית

26.04.2020, 10:15
סרטן הערמונית. אילוסטרציה

ידוע כי כ-10%-20% מהמטופלים שעוברים הקרנות לטיפול בסרטן הערמונית חווים תופעות לוואי ארוכות טווח. החוקרים סברו כי זיהוי הווריאנטים הגנטיים הנפוצים הקשורים לרגישות לרעילות ההקרנות יוביל לשיפור ניבוי הסיכון ועדכון מחקרים מכניסטיים תפקודיים.

החוקרים ביצעו מטה אנליזה על מידע של מטופלים מתוך שישה מחקרים כלל-גנומים (genome-wide)י(n=3,871) בקרב גברים אירופאיים שעברו טיפולי הקרנות בעקבות סרטן הערמונית. החוקרים דירגו את הרעילות של טיפולי ההקרנות (עליה בתדירות מתן שתן, ירידה בעוצמת זרם השתן, דם בשתן [המטוריה] ודימום רקטלי) באופן פרוספקטיבי. בהמשך, הם השתמשו במודלים של סיכון יחסי מקובץ על מנת לבחון את הקשרים לכשישה מיליון וריאנטים גנוטיפים או משויכים (Imputed) (לפי זמן עד להופעת אירוע רעילות בדרגה 2 ומעלה). החוקרים קבעו כי וריאנטים עם Pmeta דו צדדי של פחות מ-5×108 נחשבים מובהקים סטטיסטית. בנוסף, התגלויות שגויות בייסיאניות (Bayesian false discovery probability) היוו אמצעי מדידה נוסף של רמת ביטחון. בהמשך, החוקרים העריכו משתנים מובהקים סטטיסטית בשלוש עוקבות יפניות (n=962). כל המבחנים הסטטיסטיים היו דו צדדיים.

המטה-אנליזה של העוקבות האירופאיות הצליחה לזהות שלושה אותות גנומיים: פולימורפיזם בנוקלאוטיד בודד rs17055178 יחד עם דימום רקטלי (Pmeta = 6.2 × 1010),יrs10969913 עם ירידה בעוצמת זרם השתן (Pmeta = 2.9 × 1010) ו-rs11122573 עם המטוריה (Pmeta = 1.8 × 108). בהמשך, החוקרים השתמשו במיפוי עדין של שלושת האזורים האלה על מנת לזהות אות בלתי תלוי נוסף (rs147121532) שנמצא קשור להמטוריה (Pconditional = 4.7 × 106). וריאנטים סיבתיים מהימנים בארבעת האזורים האלה נמצאים באזורים רגולטוריים של גנים, כאשר חלק מהם מווסתים את הביטוי של גנים קרובים.

ווריאנטים שזוהו בעבר הראו קשרים עקביים (rs17599026 עם עליה בתדירות מתן שתן, rs7720298 עם ירידה בעוצמת זרם השתן ו-rs1801516 עם רעילות כוללת) בעוקבות חדשות. בנוסף, החוקרים מצאו כי ל-rs10969913 ול-rs17599026 היו השפעות דומות בעוקבה היפנית שקיבלה טיפול עם פוטונים.

תוצאות המחקר הנוכחי מחזקות את ההבנה של המבנה של וריאנטים גנטיים נפוצים המשפיעים על רעילות מטיפול קרינה, מצביעות על מנגנונים קרינתיים פתוגניים חדשים ועוזרות לפתח מודלי סיכון לביצוע בדיקות במסגרת מחקרים קליניים. החוקרים סברו כי יש צורך במחקרים רדיוגנומיים רב-לאומיים בעוקבות גדולות.

מקור: 

Kerns, S.L. et al. (2020) JNCI 112,2.

נושאים קשורים:  סרטן ערמונית,  טיפולי קרינה,  רעילות קרינה,  וריאנטים גנטיים,  ניבוי סיכון,  מחקרים
תגובות