על אף יעילותו, הטיפול באלרגיה לחלב מאתגר יותר במבוגרים

טיפול באלרגיה לחלב אצל מבוגרים מאתגר יותר מטיפול באלרגיות אחרות שלהם. מחקר ראשון בעולם, שבדק את היעילות והבטיחות של אימונותרפיה פומית במבוגרים עם אלרגיה למזון, העלה כי הטיפול יעיל מאוד ברוב המקרים אך כשמדובר באלרגיה לחלב אצל מבוגרים, שיעור הכישלון הטיפולי עמד על כ-30%, גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיה הצעירה יותר. כך גם לגבי שיעור התגובות הקשות בבית, שעמד על כ-35%.

המחקר שערכו ד"ר נעמה אפשטיין ריגבי, רופאה בכירה במכון לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי שמיר ועמיתיה, בניהולו של פרופ' ארנון אליצור, מנהל המכון לאלרגיה בבית החולים ויו"ר איגוד אלרגיה ואימונולוגיה, פורסם בכתב העת Allergy.

הכותבים ציינו כי אלרגיה מתווכת IGE למזון נחשבת על פי רוב למצב רפואי המאפיין ילדים. עם זאת, בהתאמה לעלייה בשכיחות של אלרגיה למזון באוכלוסיה הכללית, שכיחות הבעיה עולה גם במבוגרים, שאצלם יש סיכון מוגבר לתגובות קשות ואף קטלניות למזון אלרגני.

על רקע זה, הרוב הכמעט מוחלט של המחקר בנושא אלרגיה למזון מוקדש לאוכלוסיית הילדים, בדגש על מחקרים העוסקים באימונותרפיה פומית, שם יש הימנעות מוחלטת מעיסוק באוכלוסיה הבוגרת מחשש לתגובות קשות במהלך הטיפול. אולם, דווקא באוכלוסיה זו יש חשיבות משמעותית במתן אפשרות טיפול ועל כן החליטו החוקרים לנתח את הנתונים עבור כל המבוגרים שעברו טיפול במכון אלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי שמיר מאז 2010, השנה בה הושק הטיפול באימונותרפיה פומית.

במחקר השתתפו 96 מטופלים עם אלרגיה מתווכת IGE למזון מעל גיל 17, שטופלו באימונותרפיה לאלרגיה לחלב, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזי מלך וקשיו, בין השנים 2010 ל-2020. נתוניהם הושוו לאלה של אוכלוסיית ילדים ונוער (4-17) שהיו בטיפול באותן שנים.

הממצאים הראו כי רוב המבוגרים (כ-70%) עברו טיפול בהצלחה וסיימו אותו כשהם רוכשים סבילות לאלרגן אליו טופלו. במזונות האלרגנים שאינם חלב (ביצים, בוטנים, שומשום ואגוזים) שיעור ההצלחה היה גבוה ועמד על כ-90%, דומה בשיעורו לזה של הגילים הצעירים. שיעור התגובות האלרגיות במהלך הטיפול, בדגש על תגובות ביתיות שהצריכו הזרקת אדרנלין, היה 9.3%, דומה בשיעורו לזה של הילדים והנוער.

כאמור, הטיפול באלרגיה לחלב היה קשה יותר במבוגרים, עם שיעור של כ-30% כישלון טיפולי, גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיה הצעירה יותר. כך גם לגבי שיעור התגובות הקשות בבית, שעמד על כ-35%.

משמעות הממצאים היא שאימונותרפיה פומית הוא טיפול יעיל באוכלוסיית מבוגרים ועיקר ההצלחה נרשמה במזונות אלרגניים שאינם חלב. במבוגרים עם אלרגיה לחלב, הטיפול קשה יותר מזה בילדים ויש להביא זאת בחשבון בתהליך הליווי והבירור לאורך השנים.

על הטיפול האימונותרפי סיפרה ד"ר אפשטיין ריגבי: "אנו בודקים את סף התגובה של המטופל למזון, כלומר לאיזו כמות של חלבון במזון הוא מגיב. משם אנו מוצאים את הכמות שאותה הוא יכול לקבל ואינו מגיב אליה, ואת המינון הזה הוא מתחיל לקחת בעצמו בבית תוך הקפדה על כללי בטיחות. בכל חודש אנחנו מעלים את המינון עד ליצירת סבילות שמגנה עליו מחשיפה אקראית. סבילות זו מונעת התפתחות תגובה אלרגית משמעותית אם יאכל מזון המכיל את האלרגן. לאחר מכן עליו לקחת בבית מנה נמוכה על מנת לשמר את הסבילות".

ד"ר אפשטיין ריגבי ציינה כי הערכות הן ששיעור הסובלים מאלרגיה למזון עומד על כמעט 10% בקרב ילדים ו-3% בקרב האוכלוסיה הבוגרת. העלייה בשיעור הסובלים מאלרגיה למזון מוסברת על ידי כמה גורמים ובין השאר גם שינויים אפיגנטיים שהגנום האנושי עבר, המושפעים מהסביבה, כמו מהמעבר מהכפר לעיר ומסביבה שחיה בקרבת בעלי חיים לסביבה מתועשת שפירושה זיהום אוויר ועלייה בחשיפה לאנטיביוטיקה. לדבריה, כתוצאה מהשילוב הזה, תחלואה הקשורה למערכת החיסון, כמו מחלות אוטואימוניות ואלרגיות, נמצאת בשכיחות הולכת וגדלה.

החוקרים מציינים כי המחקר מהווה בשורה לאוכלוסיה לא מבוטלת עם אלרגיה למזון מתווכת IGE, אך כשמדובר במטופלים עם אלרגיה לחלב, יש משמעות לגיל התחלת הטיפול - ככל שהטיפול יחל מוקדם יותר, כך יגדל הסיכוי להצלחה ולפרופיל בטיחות טוב יותר. במילים אחרות, במטופלים עם אלרגיה לחלב יש מרוץ נגד הזמן וחשוב שיהיו מודעים להשלכות של הגעה לגיל בגרות עם אלרגיה זו.

עם זאת, בשל מורכבות הטיפול, הוא נעשה על ידי מומחים באלרגיה ואימונולוגיה בלבד, בעלי ניסיון בטיפול באלרגיה למזון, ורובו מתבצע במרכזים רפואיים. בחלק מבתי החולים הגדולים בארץ אין יחידת אלרגיה, ולפיכך לא מתאפשרת הכשרה של רופאים שיוכלו לבצע את הטיפול, ובבתי חולים אחדים, בעיקר בפריפריה, אין שירות אלרגיה כלל, כשהנקודה הצפונית ביותר בה ניתן לקבל טיפול היא חיפה. כל אלה תורמים לזמינות הנמוכה ולתורים ארוכים של יותר משנה לטיפול.