במחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בעבר הודגם כי פיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF) מהווה גורם סיכון לסרטן ריאות (LC), אך המחקרים הללו אינם מספקים עדות ישירה לקיומו של קשר סיבתי בין שתי המחלות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of cancer research and clinical oncology' החוקרים בדקו את הקשר הסיבתי בין IPF לבין LC מסוגים פתולוגיים שונים, בהתבסס על רנדומיזציה מנדליאנית (MR).
החוקרים השתמשו בנתוני מחקרי אסוציאציה כלל גנומיים (GWAS) של IPF ו-LC אשר נאספו מפרסומים עדכניים בנושא, ומשתנים אינסטרומנטליים (IVs) לאנליזה התקבלו לאחר סקירה בניכוי משתנים מתערבים. החוקרים ערכו אנליזת MR בעזרת random effects inverse variance weighting MR-egger (re-IVW), MR-egger, ושיטת חציון משוקלל, וכן ערכו בדיקת רגישות מקיפה.
תוצאות אנליזת ה-re-IVW הראו כי IPF עשוי להגדיל את הסיכון לקרצינומת תאי קשקש בריאה (LUSC) (יחס הסיכויים, 1.045; רווח בר-סמך של 95%, 1.011 עד 1.080, P = 0.008). לא נמצא קשר סיבתי בין IPF לבין LC באופן כללי (יחס הסיכויים, 0.977; רווח בר-סמך של 95%, 0.933 עד 1.023, P = 0.32), אדנוקרצינומה של הריאה (LUAD) (יחס הסיכויים, 0.967; רווח בר-סמך של 95%, 0.903 עד 1.036, P = 0.345) וקרצינומה מסוג תאים קטנים (SCLC) (יחס הסיכויים, 1.081; רווח בר-סמך של 95%, 0.992 עד 1.177, P = 0.074). אנליזת רגישות מקיפה איששה את מהימנות המחקר.
לסיכום, תוצאות החוקרים מדגימות, מנקודת המבט של הקשר הגנטי, כי IPF מהווה גורם סיכון בלתי תלוי ל-LUSC אשר עשוי להגדיל את הסיכון ל-LUSC לא נמצא קשר סיבתי כזה ב-LUAD וב-SCLC.
מקור:
למידע נוסף על פיברוזיס ריאתי לחצו כאן