סיכום השנה בתגליות מחקריות בבית הספר לרפואה של סטנפורד

בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד פרסם אתמול, כחלק מסיכום שנת 2023, את תריסר המחקרים שנערכו בבית הספר ושישפיעו הכי הרבה על העתיד. הנה הם לפניכם.

זריקות לאף לטיפול באובדן חוש ריח לטווח ארוך הקשור לקוביד-19. ניסוי שערך ד"ר זארה פאטל מצא כי זריקות של פלזמה עשירה בטסיות, שמקורן בדם של המטופל עשויות לסייע בשיקום חוש הריח לחולים בקוביד-19 שסובלים מהתסמין.

מחקר בינלאומי שהובילו ד"ר פול מישל וד"ר הווארד צ'אנג מצא כי מעגלי דנ"א זעירים שאינם תלויים בכרומוזומים (ecDNA) בתאי סרטן מניעים את צמיחתם ב-1 מתוך 3 חולי סרטן. המעגלים יוצרים גושים, שגורמים לביטוי של גנים הקשורים לסרטן, שהם הוציאו מהגנום של התא; פירוק הגושים הללו עשוי לשמש בטיפולים נגד סוגים רבים של סרטן.

השתלת הלב הפועם הראשון. צוות ניתוחי לב-חזה של סטנפורד מדיסין, בראשות ד"ר ג'וזף וו, ביצע את השתלת הלב הפועם הראשון מתורם שמת ממה שנקרא מוות לבבי. ד"ר וו וצוותו פיתחו טכניקה חדשה שממשיכה את אספקת הדם ללב התורם בזמן שהוא מושתל.

טיפול בדיכאון על ידי היפוך אותות מוח הנעים הפוך. באמצעות דרך חדשה לניתוח נתוני fMRI שיכולים להבחין בכיוון של אותות מוח, צוות בראשות ד"ר נולן וויליאמס גילה שדיכאון הופך את זרימת הפעילות העצבית בין אזורי מוח מסוימים, בחולים עם דיכאון חמור. החוקרים הצליחו להשתמש בגירוי מגנטי טרנס-גולגולתי מותאם אישית כדי לתקן את הזרימה השגויה ולהקל על הסימפטומים.

היפוך סיבוך סיסטיק פיברוזיס לפני לידה. צוות רב תחומי בראשות ד"ר נטלי עזיז, ד"ר קרלוס מילה וד"ר סוזן הינץ, הראה שמתן תרופה חדשה לסיסטיק פיברוזיס לאישה הרה הנושאת את הגן למחלה יכול להפוך סיבוך מעי שהתפתח בעובר.

מחקר בהובלת סטנפורד מגלה שגורם גנטי מרחיק אלצהיימר ופרקינסון. ד"ר עמנואל מיגנו ועמיתיו הראו שלפחות אדם אחד מכל חמישה נושא וריאנט של גן המספק הגנה מפני הופעת אלצהיימר ופרקינסון. הגן המעורב ממלא תפקיד בזיהוי אנטיגנים על ידי מערכת החיסון. על ידי העלאת ההכרה החיסונית של חלק מהמולקולות המועדות לצבירה של חלבון הטאו (וכנראה מניעה או עיכוב של צבירה זו), הווריאציה גורמת ל"תגובה אוטואימונית מועילה".

השפעת הגנים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות. ד"ר סרג'יו פסקה שילב שתי טכנולוגיות מתקדמות - אסמבלואידים וקריספר, כדי להוציא קבוצה של 46 גנים, מבין 425 גנים הקשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות, הפוגעות ביצירת או בנדידה של אינטרנוירונים לקליפת המוח מחלק אחר של המוח המתפתח. גישה זו יכולה להאיץ את החיפוש אחר ליקויים תפקודיים נפוצים הנגרמים על ידי גנים שונים, ולאפשר לקבץ חולים עם לקויות נוירו-התפתחותיות לניסויים קליניים מהירים ומשמעותיים יותר וטיפולים מהירים יותר.

מחקר המסביר מדוע ילדים צעירים חולים לעתים רחוקות מאוד בקוביד-19. החוקר, ד"ר באלי פולנדרן, מצא כי אפם של ילדים צעירים מכיל תגובה חיסונית מהירה ויעילה באופן מפתיע לזיהום SARS-CoV-2 ומונע מהנגיף להתפשט לריאות. בקרומים הריריים של חללי האף של הילדים היו שפע של חלבונים מעודדי דלקת, בעיקר אלפא-אינטרפרון, שלא מאפשר לנגיף להשתכפל. לממצא יש השלכות על חיסון וטיפול במחלות זיהומיות בילדים ומבוגרים.

תאי סרטן ריאות משגשגים במוח במסווה של הגנה, כך עולה ממחקר שערך צוות בראשות פרופ' ג'וליאן סייג', שמצא שתאי סרטן ריאות ששולחים גרורות למוח, שורדים על ידי "שיכנוע" של תאים אסטרוציטים, שהם נוירונים תינוקיים הזקוקים להגנה. חסימת האות שהתאים משגרים עשויה לאפשר למדענים לעצור את התפתחותן של גרורות של סרטן ריאות של תאים קטנים למוח.

מדעי המוח של סרטן הוא ענף חדש באונקולוגיה, שמציע תקווה לגידולי מוח קשים לטיפול. תגליות של צוות בראשות פרופ' מישל מונג'ה מציעות הזדמנויות חדשות למיקוד בכמה מהצורות הקטלניות ביותר של סרטן, כולל גידולי מוח קטלניים. המחקר מציג פוטנציאל לטיפול באמצעות תרופות שאושרו על ידי ה-FDA, שפותחו להפרעות נוירולוגיות אחרות, כמו אפילפסיה.

שתלי מוח שמשחזרים את היכולות הקוגניטיביות הרבה אחרי פגיעה מוחית טראומטית. צוות מדענים בראשות ד"ר ג'יימי הנדרסון, השתיל מכשירים שסיפקו גירוי חשמלי למוחם של חמישה אנשים שסבלו מפציעות מוח טראומטיות שנים קודם לכן. כל החמישה חוו שיפור משמעותי.

מחקר בראשות בית הספר לרפואה של סטנפורד מצא דרך לחזות את גיל האיברים בגופו של אדם. במחקר בראשות פרופ' טוני וויס-קוראי, השתתפו יותר מ-5,000 נחקרים. החוקרים גילו שאיברים שונים בגופו של אדם נמצאים בגילים שונים. כשגילו של איבר מתקדם במיוחד בהשוואה למקבילו אצל אחרים באותו גיל, האדם הנושא אותו נמצא בסיכון מוגבר הן למחלות הקשורות לאיבר זה והן למות. הממצאים מצביעים על כך שבדיקת דם פשוטה יכולה לדעת אם איבר בגופו של אדם מזדקן במהירות, ומנחה התערבויות טיפוליות הרבה לפני שישנו ביטוי לתסמינים קליניים.